לכבוד הרה"ג שליט"א שלום רב.
ברשות כבוד הרב, אשמח לשאול בעניין שימוש בשבת בכרית לניקוי כלים (סקוצ') העשויה מחומר סינטטי. כיום מצויים מספר מוצרים כאלה בשוק כגון: "שבת כלין" (בכשרות הגר"י יוסף ומכון צומת) וספוגית כוורת של חברת "הנמל" (בכשרות הרב לנדא). בבדיקה שערכתי עלה שלאחר שהמוצר הוטבל במים ניתן היה לסחוט את המוצר בחוזקה ולא יצא ממנו שום נוזל. אולם כשהמוצר הוטבל במים עם סבון נשארו שאריות סבון רבות בתוך המוצר ואף לאחר דקה של המתנה כשהמוצר נסחט בחוזקה נראה בוודאות ששאריות הסבון נסחטות ממנו.
ואמנם, נכון שהסבון לא נספג אל תוך הסיבים הסינטטיים אך רואים בחוש כיצד הסבון נספג בין כותלי הסיבים ומוחזק בתוך המוצר עד לסחיטתו. ולענ"ד יש דמיון למקרה המופיע בשבת קכח: על אשה שהביאה לחברתה שמן בשערה, ולמרות שהשיער קשה ולא בולע עדיין השמן נספג בין השערות וזה נאסר בסחיטה מדרבנן.
ולכן שאלתי לכבוד הרב, האם יש חשש סחיטה דרבנן בשימוש במי סבון במוצרים הנ"ל?
תודה רבה מראש לכבוד תורתו על שמפנה מזמנו היקר לענות לי.
שאלה יפה, וכידוע גם בשער יש אומרים שאין איסור גם מדרבנן (עיין חזו"ע שבת ו דף צא), וזה ההיתר של הבן איש חי לנגב בעדינות השער במגבת, כי לא ניכר שיוצא מים.
ובספר מנוחת אהבה (ח"ב דף קצ) מוסיף לבאר שבשערות, השערות צפופים יותר, ובספוג של חומרי ניקוי הם סינטטי ולא צפוף. ע"ש. וכנראה שהסבון שנשאר זה מחמת שזה סבון ודרכו לידבק ולא בגלל הסיבים הסינטטים עצמם. כך שלמעשה ההיתר של הבד"ץ שעשו בכרית לניקוי כלים, חי וקיים. וזה קצת דומה לסחיטת שער במגבת שמותר, כי זה לא ניכר בעין, אלא נבלע במגבת. (עיין מנוח"א שם).
וכן בנידון דידן בשטיפת כלים, וההיתר קיים כהלכה.