שלום כבוד הרב.
לעניין שבות דשבות על ידי ישראל.
בלוית חן אות לה כתב להתיר זאת לצורך. (והוכיח מדין דימוי שבות לשבות שלא עושים זאת רק בשבות אחד, אולם בשתי שבותים מתור לדמות).
ולדוגמא, לכבות אור על ידי ישראל בשינוי, תרי דרבנן, שבות דשבות ע"י ישראל לצורך, שמפריע לישון (כגון לחיילים קרביים שצריכים להשלים שעות שינה או לחולה וכו'). והביא שם עוד פוסקים מהר"ם בריסק וכו'.
מה הדין לימינו והאם סומכים בנקל על היתר זה? ואם יש הבדל בזה בין האשכנזים לספרדים? מה דעת הפוסקים האחרים?
למעשה, גם בחזון עובדיה (שבת ג דף קפב) מתיר גם במלאכה דאורייתא על ידי שינוי לצורך חולה שאין בו סכנה, ולא מצוי גוי. ע"ש. וכן מי שמצטער ולא יכול לישון, מותר לכבות בשינוי, וזה תרי דרבנן, כמבואר בחזו"ע (שבת ו דף קלז). וכן לומר לגוי בשבת להכניס את השקע של הפלאטה בשינוי, וזה גם תרי דרבנן, כך שלמעשה סומכים להקל בזה, גם לספרדים וגם לאשכנזים. וכידוע הרמ"א מיקל יותר בסימן רעו לצורך רבים. ע"ש.
כמובן הלכה למעשה שמותר, ולא כדאי לפרסם כן ברבים רק כשזה צורך גדול מאד וכו'.