הרב שלום,
יש לי בעיה, ביום שישי שמעתי שבני רוצה ללמוד עם חבר בשבת, ביקשתי ממנו שיעשה זאת בבית מסיבות השמורות עימי, אשתי כששמעה זאת אמרה בפני הילד אין צורך, אני מכירה את המשפחה הם משפחה טובה והוא יכול ללכת אליהם, לא רציתי להתווכח עמה בפני הילד ושתקתי אבל הרגשתי שאין זה צודק שהיא שוברת לי את המילה בפני הילד דבר שאני מאוד לא אוהב לעשות.
במוצ"ש התקשרתי אל בני וביקשתי ממנו שיכנס מיד להתקלח, הוא ענה שהוא רוצה שאחותו תכניס לו שירים בנגן שלו (ילד בן 11) אמרתי לו שיתן לה הוראה מה להכניס, ויכנס להתקלח הוא ענה שהוא רוצה לראות כיצד היא עושה זאת, אז אמרתי לו שיכנס להתקלח ולאחר מכן יראה כיצד היא עושה זאת אבל שיכנס מיד, ואף הזהרתי אותו לעשות זאת.
הגעתי לביתי לאחר זמן רב וראיתי שעדיין הוא לא התחיל להתקלח, גם הוא הודה שלא נהג נכון ולכן ראיתי לעצמי שיש להכותו על שלא עשה את דברי.
אשתי יצאה מחדרה והחלה לצעוק עלי בנוכחותו ולכנות אותי בכל מני דברים קשים, הכל נעשה בנוכחותו, היא לא חושבת שהיא טועה במעשיה ומנמקת זאת שהיא לא תתן לי לעשות לו מה שעשיתי לאחיו הגדולים. האם יש צדק כל שהוא בדבריה?
צריכים לשמוע את שניכם.
בדרך כלל. בעל ואשה צריכים להתנהג יפה בפני הילדים ולהיות תמיד באותה דעה. אם יתכן שיהיו דעות חלוקות. אז לפני שאומרים לילד. מה לעשות. משתפים את האשה. וכן להיפך. לשתף את הבעל. ואם המחלוקת עדיין קיימת. הם לא קובעים. ושואלים את החכם. ויש ליזהר בזה מאד.
בדרך כלל. יש חובה לכבד את הבעל כמו מלך. ואשה כשרה עושה רצון בעלה. וגם הבעל מחויב לאהוב את אשתו יותר מההורים שלו. וזה בית מלא חכמה והצלחה.