שלום וברכה מורי ורבותי!

כבר מספר שנים שאנו זוכים להיפגש במסגרת זו מדי שבוע, לשוחח על דברים העומדים ברומו של עולם הזה או הבא לפי הצורך, מחכימים יחד באמרות תורתנו הקדושה. והחשוב ביותר – זוכים להוריד לחיי המעשה, את הנהגותיו ומחשבות טוהר נפשו של אבינו רוענו מורנו הרב חיים רבי שליט"א.

שיחתנו המשותפת הינה חלק קטן מתוך עלון רב ממדים המאכלס בתוכו דעת תורה צרופה, והחשוב עוד יותר – הנהגות למעשה בחיי היום יום על פי רצון ה' יתברך, בדרכו של מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זיע"א ואליבא דאבינו רועינו שיבדל לחיים טובים וארוכים, אמן.

מה עומד מאחור?

העלון כולו עם כל הרעש האיכותי והחיובי אותו הוא מחולל בארצנו הקטנה וברחבי העולם, עם רבבות תגובות של קוראים השותים בצמא את דבריו. הוא פעילות קודש קטנטנה המאירה, מתנהלת וממומנת במלואה על ידי מוסדות הקודש "עטרת חכמים" בחולון.

את מוסדות "עטרת חכמים" הקים במו פיו מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, כאשר הורה לאבינו רוענו, מורנו הרב חיים רבי שליט"א, לפני ארבעים ואחת וחצי שנים לערוק ממקום גידולו  הטבעי בירושלים עיר הקודש, ולעבור "מיד לאחר החתונה" לעיר מגורי רעייתו הרבנית תחיה, "חולון עיר הקודש".

ואז הצליחה חולון להפוך את פניה לעיר של קדושה וטהרה, ולגרום לסביבותיה לחסות בצילה. מה שגרם לערים, כמו בת ים, ראשון לציון, אזור, תל אביב יפו ואפילו מעבר להן, רחובות, יבנה, ויתר ערי השדה, לשנות את פניהן לבלי היכר.

רחוקים התקרבו, חלשים התחזקו, רעים הפכו לטובים, נמוכי נפש הפכו לגבוהים, ובמקרים רבים – ראשי ומנהלי ארגוני פשע הצליחו להפוך את עורם ולהשתמש בכישורי המנהיגות שלהם בצד הנכון של המפה, כאשר חלקם משמשים כיום כרבנים המנחים את צאן מרעיתם בדרך הישר והטוב.

הבית בו גידל האבא הרוחני, מורנו הרב חיים רבי שליט"א, את צאן מרעיתו היה "בית עטרת חכמים". "עטרת חכמים" שהוקמה עם שלושה אברכים ואשר לצידו של מורנו הרב שליט"א עמדו שני הגבאים המסורים – רבי גדעון גבריאל הלוי ורבי חיים זברלו – הלכה, גדלה והתעצמה עד שנהפכה עם השנים לבית לדור שני, שלישי ואפילו רביעי של תלמידים ותלמידי תלמידים המגיעים להנות מאורו של מורנו הרב שליט"א, ותוך כדי אותה הנאה רצופה להעביר ולהאיר באותו אור מקומות חשוכים נוספים.

משום שזאת עליכם לדעת, שמבנה הנפש של "משפחת עטרת חכמים" נבנה במהלך כל השנים הללו על ידי אבי המשפחה אבינו רועינו שליט"א, בצורה כזו הגורמת לכל מי שזכה לטעום מהאור הגדול הזה, שלא "להצליח" לשמור את האור הזה בקרבו ולהאיר בו לשימוש אישי, אלא לקחת את אותו אור גדול ולהאיר בו את כל הנקרה בדרכו – משפחה, חברים, שכנים ואפילו עוברי אורח שפתחו עמו בשיחה חד פעמית.

בהנחיית מורנו הרב שליט"א, המעלה הגדולה ביותר היא לא עצם המהפך אותו אתה מחולל בחייך האישיים, אלא גודל וכמות המהפכות אותן אתה מצליח לחולל בחייהם של אחרים.

אור שהולך ומתעצם

את מה שעשה הרב לפני ארבעים ואחד וחצי שנים בהקריבו את עתידו הרוחני הלוט בערפל למען אחים לא מוכרים מערים אחרות, עושים היום תלמידיו תחת הנהגתו והוראותיו הפרטניות.

דרכו והנהגותיו של מורנו הרב שליט"א בזיכוי הרבים ובכלל, מופיעות ברבבות ספריו וספרי תלמידיו, חוברות, דיסקים, עלונים ואפילו אתרי אינטרנט ואמצעים טכנולוגיים אחרים המפיצים יום יום ושעה שעה את האור הגדול הזה גם לכאלו שמעולם לא זכו לפגוש את הרב פנים מול פנים.

 

אז מניין היכולת והכח?

הכח העצום של אדם יחיד לחולל מהפכה במימדים של דור, מוגדר על ידי הרב בשתי מילים בלבד. ואלו שתי המילים אותן אמר מורנו הרב שליט"א בשיחה אישית שקיים עם אחד מטובי הגרפולוגים בעולם הלא הוא הרב ישי ליפשיץ, אשר נכנס לחדרו של הרב וראה על שולחנו את כתב ידו במענה לשואלים, ושאל את השאלה הבאה: "בכתב ידו של כבוד הרב אני רואה עדינות נפש נדירה. עם עדינות נפש שכזו לא ניתן להקים אימפריה תורנית ורוחנית חוצה גבולות שכזו. איך הצליח הרב למרות כל זאת להגיע להישגים מרשימים ומפעימים כל כך?". וגם הוא שמע ממורנו הרב את צמד המילים שאיתן ניתן לחולל כל מהפכה.

צמד המילים הוא – "כח התורה".

"בכחי מצד טבעי", אומר הרב שליט"א, "לא יכולתי להקים ולו חלק קטן מהאימפריה התורנית הזו. אולם, כח התורה הוא שמלווה אותנו ומעניק את האפשרויות השמימיות הללו".

הדמעות שחוללו דור

עוד בטרם הגיע הרב לגיל בו נכנס לישיבה קדושה, היה הוא רואה את אביו, רבי אליהו זצ"ל [אשר זכיתי ונקראתי על שמו], שב מבית הכנסת ודמעות בעיניו. לשאלת הילדים, השיב האב הדגול, שחזר זה עתה משיעורו המיוחד של רב צעיר ומתחיל בשם רבי עובדיה יוסף, אשר דיבר בשבחה של תורה, ובזכותם העצומה של הורים אשר זוכים ומהם יוצאים תלמידי חכמים גדולים בתורה ומורי הוראות בישראל.

מאותם רגעים דבקה נפשו של מורנו הרב שליט"א במאורם של ישראל, ראש כל בני הגולה, שר התורה, מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א. כבר בתור ילד היה דבק בשיעוריו של מרן זיע"א, ולאחריהם מלווה אותו עד לביתו, הבית המפורסם ברחוב אלקנה 8 בירושלים.

בהמשך הדרך, עוד בהיותו בחור ישיבה -מעיד עליו מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א – כי היה עמל ויגע בתורתו של אביו מרן זיע"א, ובולע במשך שעות על גבי שעות תשובות מספרו העצום "יביע אומר".

אין פלא שזכה, ולאחר שנים העיד עליו מרן הראשון לציון שליט"א כי אין תלמיד חכם בגוש דן שאינו תלמידו או תלמיד תלמידו של מורנו הגאון הגדול הרב חיים רבי שליט"א.

המשבר

אולם, לפני כשש שנים, קרה אסון שהעיב על התפתחותה של האימפריה התורנית הזו.

בשורה שהגיעה בשמם של מספר מצומצם של תורמים מחו"ל שהחזיקו את המוסדות, הודיעה על קריסה טוטאלית שלא תאפשר להם להמשיך ולהחזיק בעמלי התורה אברכי הכולל ואפילו בפרוטה שחוקה. ואכן מאז נעלמו עקבותיהם, ומספר פניות של מורנו הרב שליט"א אליהם או לשלוחיהם לא ולא הניבו פרי.

למעלה ממאתיים

בניגוד לדעתם של גדולי ישראל אחרים, היתה דעתו של מורנו הרב שליט"א שלא להשבית את הלימודים בכולל, וכל שכן שלא לשלוח את האברכים לביתם ללא המלגה לה הם רגילים. ומשום כך, היתה הוראתו הברורה של הרב לקחת הלוואות על גבי הלוואות ככל אשר יוכלון מוסדות "עטרת חכמים" שאת, כאשר במקביל פנה הרב לצאן מרעיתו וביקש את עזרתם בהחזקת המוסדות.

חפץ ה' בידיו של מורנו הרב שליט"א צלח, והוא זכה, ולא רק שקול התורה לא הושבת במוסדות, אלא מעבר לכך, התרבו הלומדים לכדי למעלה ממאתיים, כאשר המלגות אף הן גדלו עד כדי הכפלה של ממש ואף יותר.

חברים נאמנים

ציבור בניו תלמידיו הנאמנים של מורנו הרב שליט"א נענה לקריאתו. וכל אחד מבני הקהילה, ממשתתפי השיעורים ומתלמידי הרב המסורים ברחבי הארץ, עמד לימינו של הרב במסירות נפש. והעניק כל אחד לפי כוחו ואף למעלה מכוחו, למען תקומתם של מוסדות "עטרת חכמים".

ואכן המוסדות קמו וגם ניצבו, וכיום ניתן לומר שהמשבר מאחריהם. הכנסים הגדולים והמכניסים מדי שנה, כאשר אליהם נוספים המגביות בימים הנוראים, מחזיקים את המוסדות בצורה יציבה המאפשרת ניהול שקט והתפתחות תקינה. כאשר תוך כדי כך צוות מוסרי הנפש במוסדות משלים את החסר מדי פעם בפגישות אישיות עם מוסרי נפש נוספים מעמנו היקר והאהוב העומדים למלא את החסר בטוב לבם וברוחם הנדיבה.

העבר עדיין כאן

ברם, דא עקא, השנים הראשונות בהן היה צורך ליטול הלוואות מדי חודש בכדי לא להשיב את פניהם של האברכים ריקם, והוצאות נצרכות שונות שהושארו מעברן המפואר של המוסדות ,יצרו חוב גדול אשר למרות הצלחתם המסחררת של המוסדות – רוחנית וגשמית – הם אינם מצליחים לכסותן.

החובות הללו, לאחר שבחלקן הגדול כבר צומצמו והגיעו למינימום האפשרי ממש, עומדים כיום על שבעה מיליון.

שבעת המיליונים הללו מעיבים על תפקודם והתנהלותם השוטפת של המוסדות, ורובצים כמשא כבד על כתפיו של עטרת ראשנו, מורנו הרב שליט"א.

החובות הללו מעולם לא גרמו לאבא המסור לקצץ בנטיעותיהם של בניו תלמידיו המסורים. מעולם הוא לא חשב להפחית את המלגות בכדי להקל ולו במעט על העול הזה.

מעבר לכך, מדי שבוע לפחות, מקבל הרב אברך או שניים נוספים בלי תנאים  ומבלי לבקש מהם לממן את מלגתם. "תורה מונחת בקרן זווית, וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול", אומר מורנו הרב שליט"א.

המצב שנוצר הוא, מוסדות איתנים כלכלית וחזקים דיים להחזיק את עצמם בהוצאות היום יום. אולם, חוב אדיר המעיב על הפעילות ועל ההתפתחות, כאשר פרויקטים רוחניים נוספים כדוגמת תוספת הכרחית של ארבע קומות, הקמתה של ישיבה קטנה ועוד מוסדות ומסגרות חינוך נוספים, נדחים בעקבות אותו משא כבד.

והיום..

והיום, בעת הגורלית הזאת, התכנסו בניו תלמידיו הנאמנים של אבינו רועינו שליט"א, מאברכי הכולל המוסרים את נפשם ברוחניות ועד חברי הקהילה וציבור תלמידי הרב המוסרים את נפשם בגשמיות, ויחד קיבלו החלטה לשים סוף לעול גדול ועצום זה ולחסלו לחלוטין.

על הפסוק "וילבש צדקה כשיריון" (ישעיה נט, יז), אומרת הגמרא (ב"ב ט' ע"ב) שהצדקה משולה לשיריון גדול ורב ממדים המונח על גופו של גיבור ענק. היא אימתנית וחזקה, ואין חץ שיכול לחדור בעדה. אולם, למתבונן מקרוב, אותו שריון עשוי מקשקשים קשקשים קטנים, אשר כל אחד בקוטנו מצטרף לחבריו ויחד יוצרים את השריון הענק.

כך היא מצוות הצדקה. כאשר מתקבצים המוני בית ישראל וכל אחד נותן את הקשקש הקטן של מסירות הנפש שלו, יחד בונים שריון גדול ממדים, אשר אין חץ רוחני או גשמי שיכול לחדור בעדו.

זה הזמן ללבוש שריון!

בימים אלו, יוצאים תלמידי מורנו הרב שליט"א למבצע המכונה "גיוס המונים". במבצע זה מתאחדים כל עמך בית ישראל מהארץ ומהעולם לסילוק אותה מועקה מעיקה.

מתגייסים לשמח את מורנו ורבינו ועטרת ראשנו הרב חיים רבי שליט"א, ולהעניק לו את הכוחות להמשיך ולשאת במשא הדור.

מתגייסים לעשות נחת רוח למרן נשיא אלוקים רבינו עובדיה יוסף זיע"א בגאולת מפעל חייו.

מתגייסים להעניק רוממות רוח וכוחות נפש וגוף ללמעלה ממאתיים אברכי הכולל מוסרי הנפש, המתחנכים וצועדים בדרכם של גדולי ישראל.

ועל הכל – מתגייסים להעניק נחת רוח לאבינו שבשמים, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.

ויחד נזכה כולנו לרומם את קרנה של תורה, לזכות לשפע המיוחד השמור למוסרי נפש למען התורה ועמליה, ונזכה בבריאות ובנחת לנו ולכל הנלווים אלינו, לראות כל יעד אותו נציב לעצמנו מכפיל את עצמו לטובה ולברכה.

וברוכים תהיו!