אחד מתרי"ג מצוות שבתורה "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב. לב). כלומר, לקדש שם שמים ברבים, כאשר עושה מצוה שציוונו ה' יתברך, מקיים גם מצוות עשה של קידוש השם. וכן להיפך כאשר נכשל בעבירה אפילו בשוגג או באונס, עבר גם על מצוות לא תעשה "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא, שם). שבמעשה העבירה, נעשה חילול השם, כלומר, חלל וריק במעשה זה שאין בו כבוד שמים אלא חלול השם, כלומר זלזול בכבוד שמים. ועוד יסוד גדול בדין קידוש השם, שכאשר הגויים מבקשים וכופים עלינו לחלל ולעבור עבירה שהם שס"ה מצוות לא תעשה, וזה היה ברבים, אז חייב למסור נפשו בשמחה ובאהבה על קידוש השם, ולמות ולא לעבור עבירה, יֵהרג ואל יעבור (ועיין יו"ד סימן קנז). ורבינו הרא"ם שך זיע"א היה אומר, שקשה למצוא אנשים כאלו שמתו על קידוש השם, והלוואי שנזכה לחיות כל רגע ורגע על קידוש השם לכבוד ה' יתברך ולכבוד השכינה. כלומר כבוד שמים זה השכינה. וכל בוקר אומרים בתפילה ברוך המקדש שמו ברבים. ויש להתפלל על כך בברכת שמע קולנו, שנזכה תמיד לקדש שם שמים ולהרבות כבוד שמים בעולם.

ורבינו הרא"ם מגדולי הראשונים, תלמידו של רבינו תם, רבינו אליעזר ממיץ בספרו הקדוש "ספר יראים השלם" (סימן תג) מוסיף ללמד אותנו, שקידוש השם נוסף בקיום המצוות זה כאשר עושה המצוה בחביבות, ובדקדוק בהלכה, ובשמחת הלב, זה נקרא קידוש השם, כלומר ההכנה והתשוקה והשמחה והכוונה וההתלהבות והמסירות והכנעה גדולה של כובד ראש והשלימות. ועל הכל שעושה אך ורק ולכבוד ה' יתברך ושמח בחלקו שזוכה לקיים מצוות ומכוון להודות לה' יתברך שזכה לכך. וכל זה כלול בחביבות ובשמחה ובדקדוק של קידוש ה', עיין שם. ויש להוסיף גם כאשר רואה יהודי מקיים מצוות, או נושא אשה, או אבי הבן, או קונה בית לכבוד ה', הוא שמח כאילו זה מצוה שלו. ועל אחת כמה וכמה כאשר בונים בית כנסת או פותחים בית מדרש, או עושים ומארגנים כנס של תורה, הוא שמח ומברך ומתפלל שיהיה בהצלחה. וכל זה כאשר זכה לנשמה קדושה, ורוצה תמיד לקדש שם שמים, אז גם כשרואה כן אצל אחרים, שמֵח שמחה גדולה, כאילו זה שמחה פרטית שלו. כי העיקר אצלו לקדש תמיד שם שמים. וזה היה אדונינו המלך דוד שהיה אומר "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהלים קיט. קסב), ומפרש המלבי"ם שכל מיני שמחות גשמיות וחומריות היו קטנות לעומת השמחה הגדולה שיש בה כבוד שמים וקידוש השם, ממש כמוצא שלל רב, עיין שם.

להתפלל על הכל

גם בפרשת השבוע פרשת משפטים, יש בפרשה חמשים ושלוש מצוות. ואחד הפסוקים הנפלאים בפרשה, "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" (כג. כה), וחז"ל דורשים (תענית ב.) עבודת ה' זו תפילה. ומפורש במשנה (פ"ק דאבות) שעל התפילה שזה עבודת ה', העולם עומד. ומפרש שם רבינו יונה, שהתפילה יותר מהקרבנות, שהרי קרבן מכפר על שוגג, ואילו תפילה בכוונה לה' יתברך מכפר גם על עוון במזיד. ומוסיף רבינו הבן איש חי (בספרו הקדוש "בניהו" ברכות ו:) על כל דבר ודבר, כל פעולה, כל עשייה, כל רגע ורגע, בעסק שבחנות, בהליכה ברשות הרבים, בשעת האכילה כשאוחז הכף עם התבשיל להכניסו לפיו, וכל הדברים הנעשים בבית ובחוץ. וכן בדברים נפשיים, בהקיצתו ובשינתו יתפלל אפילו בליבו על כל הצריך לו, ועל כל מה שרוצה לעשות, ועל כל נשימה ונשימה. וזה נקרא תפילה שבלב, עיין שם. וזה בגדר "עבודה שבלב, זו תפילה". וה' יתברך מבטיח לנו "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ", כלומר מכח התפילה יהיה לך פרנסה טובה, מִחיה וכלכלה, לחם לאכול ומים לשתות. ומפרש המהרש"א (ב"מ קז:) לחם ומים, המאכלים הבריאים לגוף האדם יותר משאר אכילות ושאר המשקין, עיין שם. כלומר, מכח עבודת ה' יתברך, מכח התפילה בכוונה, במסירות ובאהבה, תזכה לפרנסה של בריאות. והפסוק מתחיל בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד, ללמד אותנו כל אחד ואחד, שכפי גודל השקעתו בעבודת ה' יתברך, זוכה לברכה על המִחיה ועל הכלכלה. ומכאן למדנו על עבודת ה' יתברך, ועל קידוש ה' יתברך, שהם מצוות מחוברים ומאירים, ומביאים לנו ברכה והצלחה בחיי יום יום, כאשר הכל אמצעי לכבוד ה' יתברך.

תכלית התפילה

ובזה מובן היטב דברי רבינו הקדוש רבי חיים מוואלזי'ן זיע"א בספרו נפש החיים (שער ב פי"א), שתכלית תפילת האדם כשמבקש ישועות והצלחות, לכוון שזה למען כבוד שמים, כלומר קידוש השם, עיין שם. ונמצא שבאמת, קידוש השם ועבודת השם תלויים זה בזה. כמה שיותר יהודי מתלהב ומתכונן ושמח ונהנה לדבר עם ה' יתברך, ומכוון בתפילה במסירות ובשמחה, ממש כמו בן שמבקש מאבא, וממש מרגיש שהוא עומד לפני ה' יתברך, ומרגיש כאילו הוא עומד בשמים (רמב"ם הל' תפילה פ"ה ה"ד) בבחינת "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה. יח), ואז יש כאן עבודת ה' גדולה ועצומה מאד, ויש גם קידוש ה' גדול מאד. וזוכה מכל הכיוונים שתפילתו עושה פירות ופירי פירות, והפסוק מבטיח לנו "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ".

ובעומק יותר, לכוון שעל ידי התפילה ועל ידי עבודת ה', שהבקשות יתגשמו במהרה, ואז יהיה כאן קידוש ה' גדול, ויהיה כח לעבוד את ה' יתברך יותר ויותר, בבחינת נשמה בריאה בגוף בריא. והחלק הגדול מהקידוש השם הנמצא בעבודת ה', זה כאשר יודע מתי להתפלל בקול רם, ומתי להגביה קולו, כמו בעניית אמן ובעניית קדיש, קדושה וברכו (עיין שבת קיט:), ממש להתלהב ולנשום עמוק כדי להגביה את הקול יותר. ובעומק עוד יותר, גם לכוון ולהתפלל על אחרים הזקוקים לתפילות, מי שצריך בריאות, שידוך טוב, פרנסה טובה. וכולנו מכירים את כולנו, ויודעים פחות או יותר את הבעיות הקשות והקלות, ומי שצריך ילדים. וצורכי עמך מרובים. ונעשה בשמים קידוש ה' גדול כשלא יודעים שהוא מתפלל עליהם. וזה עבודת ה' שבתוכה יש קידוש ה' גדול, אשר מביא ברכה כללית לכלל ישראל.

לשתף רוחניות בבקשות הגשמיות

ובעומק שבעומק יותר ויותר, לכוון ולעשות מכל דבר גשמי כשלעצמו, לכוון להוציא ולתת עליו גם דבר רוחני, וזה חזק מאד. לדוגמא כאשר אומר "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה. טז), ומכוון לפרנסה טובה, מוסיף לכוון כן גם על אחרים. וכן כאשר עושה מהשבח, תפילה ובקשה, וגם מוסיף לכוון בקשות רוחניות ומהרהר במחשבה ומבקש גם פרנסה טובה וגם בנים צדיקים וגם אהבת התורה וגם כבוד שמים וגם אהבה ואחוה, ומכוון בפסוק זה, וידיו פרושות למעלה עוד כמה שניות. וכן כשאומר "ותן טל ומטר לברכה", מבקש גם דבקות בה' יתברך, וגם תמימות בעבודת ה', וגם עבודת ה' בהשגות, (ועיין ע"ז ה.). וכן הלאה בכל התפילה. וזה באמת עבודת ה' שיש בה בקשות רוחניות של קידוש ה'. וכן כשאומר בפסוקי דזמרא, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ" (שם, קנ. ו), יש לכוון באמת להודות לה' יתברך על כל נשימה, וגם לכוון בקשה לעתיד שנזכה תמיד לנשימה טובה, בבחינת "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקים " (שם, נב. יב).

ומכאן לבניית בית המדרש "עטרת חכמים", אשר קיים בסייעתא דשמיא, זה למעלה מעשרים שנה, על צריף ישן נושן שהיה במקום, ובזמן התפילה בימות הגשמים היה מוריד הגשם לברכה מהגג לבית הכנסת. ולפני בניית בית המדרש עשינו עם האברכים הקדושים תפילה לתיקון הבית ולסילוק ולביטול כל הדינים. ובזמנן בניית בית המדרש ויציקת הביטון, עשינו תפילות ותחנונים על ידי האברכים היקרים שלנו. וכן עשינו תפילה מיוחדת בזמן יציקת הבטון של עזרת הנשים. וכל זה במסירות והשתדלות של הגבאים היקרים ר' גדעון גבריאל הי"ו, ור' חיים זברלו הי"ו. ובזמנו אמר הגאון הר"ר יוסף זליכא זיע"א, זה הגדול, קטן יהיה. וברוך ה' זה מתקיים. ויש לנו כיום כמאתיים אברכים השוקדים בבנין עטרת חכמים, וזה כמה שנים שזכיתי לראות את בני יקירי, ראש הכולל וראש בית המדרש "עטרת חכמים", הר"ר אליהו שליט"א, והוסיף וחיזק את המקום הקדוש מכל הכיוונים, הרוחניים והגשמיים. ומוסר נפשו על החזקת השוטף חודש בחודשו. ועל החובות הגדולים שהיו מלפני כן.

ואחרון אחרון חביב, ההילולא השנתית לחיזוק מוסדות עטרת חכמים, התומכים באברכים במילגה חודשית על סדר הלימוד היומי, ועל הלימוד בלילה, והלימוד בימי שישי ובמוצאי שבת קודש. והכל בזכות תומכי התורה ואוהבי התורה היקרים שלנו. ועלינו להוסיף עוד ועוד תומכי תורה בעזרת ה' יתברך, כדי להוסיף תורה, ולהוסיף עוד ארבע קומות לבנין, בקרוב. ולפתוח גם ישיבה קטנה תורנית לבחורים רציניים. וראש עירית חולון הי"ו וצוות ההנדסה, מסייעים ותומכים ומאשרים הכל בעין יפה. והגיע הזמן לקרוא לעירנו חולון, עיר הקודש חולון. – חולון בגימטריא מאה. – מאה שערים של תורה. מאה שערים של כבוד שמים. מאה שערים של אהבה ואחוה בין כולם. וכולנו מוזמנים להילולא הגדולה למען כבוד התורה וכבוד שמים ביום שלישי ל' שבט תשע"ט. וגם מי שלא מגיע להילולא, צריך להתפלל להצלחת ההילולא, להצלחת עטרת חכמים, וזה תפילה תמידית, שנתית, עולמית. ובזה ניכר קידוש ה' ועבודת ה' אצל כולנו. "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם " (שמות כה. ח), אמן ואמן.

"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ "