- הרב אליהו רבי שליט"א -
- 10/11/2019
בפרשתנו פרשת לך לך (בראשית פרק יד) מסופר המעשה הבא: וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם: עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבוֹיִ֔ים וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר:
מלחמה ככל מלחמות הגויים, מלחמה על כסף מלחמה על כבוד. ובניגוד לציפיות ולכל אסטרטגיה מלחמתית, מנצחים המועטים ארבעת המלכים את המרובים החמישה. ומה קורה אז?
וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ: וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם:
הם מצליחים לקחת בשבי את כל האדם והרכוש השייכים למלכים המנוצחים, ובין היתר הם לוקחים גם את אחיינו של אברהם אבינו, הלא הוא לוט המוכר לנו כבר משלהי הפרשה הקודמת.
וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן: וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק: וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם:
אברם (כך נקרא שמו לבינתיים) מגיע עם צוות קטן ורענן, ומצליח להכות שוק על ירך את ארבעת המלכים המהוללים שנצחו בניגוד לכל היגיון, ולהשיב את כל האדם והרכוש חזרה לחוף מבטחים.
והסיפור לא נגמר:
וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ: וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־ה' אֵ֣-ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם:
מלך סדום מציע לאברהם אבינו את כל הרכוש בתמורה להשבת האדם, ואברהם אבינו מתנגד לכך. ולמה הוא מתנגד? לא בגלל שהוא חושב שזה לא מגיע לו, לא בגלל שהוא לא רואה צורך באותו רכוש, אלא אך ורק בגלל סיבה אחת "וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם".
מה מפריע לך אברהם אבינו? מה רע לך בלקבל רכוש רב כל כך? הרי אתה יודע מה לעשות עם כל כך הרבה כסף. יש לך תוכניות לאירוח של כל העולם, ותוך כדי כך הכנסתו תחת כנפי השכינה. אתה איש החסד, וכאיש חסד בודאי לא חסרות לך תוכניות נפלאות כל כך ורעיונות מקוריים כל כך. למה שלא תיקח את כל ההון הזה ותשתמש בו לדברים טובים.
מה? מפריע לך מה יאמר מלך סדום לאחר מכן? מפריע לך שיאמר שהוא העשיר אותך? שיאמר! מה קרה? בשביל מישהו שיאמר משהו אתה הולך לגנוז את כל תוכניות קירוב הרחוקים והחסד הבינלאומי שלך? האם מלך סדום שווה את זה? שיאמר… אתה אברהם אבינו לוקח ללב מלים של איזה מלך של איזו סדום?…
מה התשובה? אומר אברהם אבינו: אני לא אדם פרטי, אני לא עוד מישהו שקיבל משהו. אני נציגו של בורא עולם, וכל העולם ממתין לראות איך הקדוש ברוך הוא הופך אותי מאלמוני ל'אדם הגדול בענקים'. אני הולך להיות עשיר גדול כל כך, עד שאצטרך לייצר עוד הרבה רעיונות לפרויקטים אותם אממן מההון העצום אותו יעניק לי ה' יתברך. אם אקח ממלך סדום את הגרושים יחסית שהוא מציע לי, ובבוא העת הוא יתרברב על כך שהוא העשיר אותי, יפגע כבוד שמיים. יהיו כמה אנשים שיאמרו שמלך סדום הוא זה שהעשיר את אברהם, וכבודו של ה' יתברך יהיה קצת פחות ממה שיכול להיות בלי זה. הסיכוי הזה, לא שווה את ההון הרב שמנסים 'לדחוף' לי…
מורי ורבותי!
כל אדם יכול לעמוד ועומד במהלך חייו במצב זהה לאברהם אבינו. זה יכול להיות אברך, שבני משפחתו המתנגדת לאורח חייו הסגפני ממטירה עליו מזומנים רק בכדי לומר לאחר מכן שמרוב רחמנות על הילדים המסכנים אם מזילים זהב מכיסם. זה יכול להיות מגיד שיעור שמקבל מגבאי פוחח את השכר על סדרת השיעורים אותם הוא מוסר כעני בפתח. וזה יכול להיות מוסד תורני, שנאלץ/ רוצה לקבל תרומות הגונות מנדיבים שמעוניינים להכתיב לכבוד הרב את סדר היום, ולהחליט בשבילו מה טוב ומה לא טוב לעשות בקהילת הקודש.
מלמד אותנו אברהם אבינו שלא לראות את הרווחים העכשוויים ולהתעלם מרווחי הנצח. הקדוש ברוך הוא איתך בדרך הנכונה אותה אתה בוחר, הוא לא יטוש אותך, והוא יעניק לך עולם ומלואו ללא רגשות אשמה, ללא בזיונות, וללא סיכוי למישהו שיאמר בעתיד שהוא זה שהעשיר אותך.
תספוג קצת את התקופה הקשה, תעבור בשלום את 'הימים הלא נחמדים כל כך' הללו, ותזכה לראות את ישועת ה' כהרף עין, ישועה של לחמו של הכל יכול בלבד.
"מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", אם מן המיצר אתה זועק 'רק' לרבונו של עולם, ואתה לא מחפש שליחים דלוחים כתחליף, תזכה שיענה לך ה' יתברך מתוך מרחב של אושר עושר וכל טוב לעבודתו יתברך.
כחה של הסבלנות, כחה של ההמתנה, הוא כח יהודי. היא הכח של הסבל הזמני מול חיי האושר האמיתיים. לא רק בעולם הבא, אלא גם ולא פחות בעולם הזה.
יזכה ה' יתברך כל אחד מאיתנו ללמוד להתמודד עם המצבים המורכבים אליהם אנחנו נקלעים, בשובה ונחת, בסבלנות מנצחת, ויחד נראה את האור מפציע על חיינו, על בתנו ועל קהילתנו, אמן.