פרשת חיי שרה תשע"ט.

שנה או שנִים?

בפרשת השבוע, פרשת "חיי שרה", אומר הפסוק על שנות חייה של שרה אמנו ע"ה בלשון הזה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג, א).

והשאלה הנשאלת היא – כיצד יתכן שעל מאה שנים כתוב "מאה שנה" ועל עשרים שנים כתוב "עשרים שנה", כלומר לשון מיעוט, ואילו על שבע שנים, שזה הכי פחות, כתוב בפסוק: "ושבע שנים"? וכן, גם מדוע כפל הלשון "שני חיי שרה", ומה בא להשמיענו בפסוק זה?

זה הקטן גדול יהיה

ובזוהר הקדוש בפרשה (דף קכב:) דורש מהפסוק הנזכר דרוש גדול ומוסר השכל. מי שמקטין את עצמו בעולם הזה, נעשה גדול בעולם הבא. ומי שגדול הוא קטן, ומי שקטן הוא גדול, עיין שם. ולפי זה מבואר מדוע בתורה כתוב "שבע שנים" בעוד שבמניין השנים הגדול יותר נזכרת המילה "שנה", עיין שם.

וכמובן, אין הכוונה על קטן ממש ועל גדול ממש, אלא עומק הדברים הוא, שמי שבאמת גדול ומקטין עצמו, זוכה להיות גדול בעולם הבא. ומי שבאמת קטן ומגדיל עצמו, אז מהשמים מקטינים אותו. ומפורש כן בגמרא (חולין ה:) על הפסוק: "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'" (תהלים לו, ז), אלו בני אדם שהן ערומין בדעת כאדם הראשון, ועושין עצמן כבהמה, עיין שם. כלומר, אדם כזה ה' יתברך מושיע אותו ומגדל אותו. וזה בבחינת "כל המתְמים עצמו, הקדוש ברוך הוא מתְמים עמו", שנאמר: "עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם" (תהלים יח, כו) (עיין נדרים לב.).

מי שמקטין עצמו זוכה לחיים קלים

ועל פי יסוד זה יובן סיום הפסוק: "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". ופירש רש"י, כולן שווין לטובה. וקשה לכאורה, הרי שרה אמנו גם כן סבלה הרבה בחיים עם הניסיונות של אברהם אבינו ע"ה והכניסה צרתה לביתה, ועד שזכתה לבן יצחק אבינו ע"ה, ולבסוף לא ראתה חופתו. אז כיצד נאמר עליה "כולן שווין לטובה"?!

אלא היא הנותנת – שרה אמנו ע"ה זכתה להקטין עצמה תמיד לפני ה' יתברך ולקבל הכל באהבה, ואין לה טענות ולא כלום. וזה נתן לה כח מהשמים להרגיש תמיד שני חיי שרה שכולן שווין לטובה.

ובעומק יותר, כאשר האדם מקטין את עצמו ומתנהג בענווה טהורה עם כל אדם, ועל אחת כמה וכמה בפני הקדוש ברוך הוא, אז אין לו טענות ולא דרישות ומתקדם באמונה וזוכה לדבקות וקרבת ה'. וזה השכר שמקבל מיד מה' יתברך שהחיים שלו קלים יותר. נכון, יש בעיות, אבל יש כח גדול מהשמים להרגיש תמיד "כולן שווין לטובה".

ובעומק גדול יותר, כאשר מקטין עצמו מלקבל תפקיד הראוי לו, ומקטין עצמו כדי למנוע מחלוקת, פילוג בעם, ועל אחת כמה וכמה שמקטין עצמו כדי למנוע חילול ה' ולשון הרע וקנאה ושנאה ושאר מרעין בישין, הוא מקטין עצמו וה' יתברך מגביהו מלמעלה. והוא בבחינת "מקדש עצמו מלמטה, אז מקדשין אותו מלמעלה" (עיין יומא לט.).

קבלת מעמד או תפקיד זה רק מהשמים

וזה באמת מצינו בפרשת השבוע שקבלת תפקיד, משרה, שררה, רבנות, הן וכיוצא בהן, זה רק מלמעלה. יצחק אבינו לא ביקש כלום, והפסוק מעיד: "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק" (בראשית כה, ה). ופירש רש"י, גם את הכח לברך שקיבל אברהם מה' יתברך, נתן רק ליצחק. וישמעאל עשה תשובה וקיבל את זה באהבה, ואף שהיה גדול מיצחק, הקדים את יצחק לפניו תמיד. והפסוק מעיד: "יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" (שם שם, ט).

וכן, בהפטרת השבוע, עד כמה שרצה אדוניה בן חגית להיות מלך על ישראל לאחר פטירת דוד המלך ע"ה, לא רק שלא הצליח, לא רק שנהרג לבסוף, אלא שלמה בן בת שבע הצדקת, שישב ועסק בתורה והקטין עצמו ולא דיבר על המלוכה, הוא נעשה המלך. וזה גם מעיקרי האמונה, שיבוא מלך המשיח משבט יהודה ומזרעו של דוד ומזרע שלמה בלבד (רמב"ם פיהמ"ש פרק "חלק"). שלמה המלך, ואדוניהו בקבר.

הוא לא השתנה!

וכן, ביהושע בן נון, נאמר עליו: "לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" (שמות לג, יא). והמתין 40 יום במרגלות הר סיני למשה רבינו (יומא עו.) ולא ביקש שררה ולא כלום. והיה מקטין עצמו ומתנהג כמו שמש בבית המדרש להכין מחצלאות לתלמידים שיושבים לעסוק בתורה (עיין מדרש רבה פר' פנחס). ובניו של משה רבינו לא זכו, ודווקא התלמיד השקדן והצנוע, יהושע, זכה להיות אחרי משה רבינו. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע (אבות פ"א מ"א). וביום מיתתו של משה עומד איתו בענווה גדולה לקבל סמכות להנהיג את העם, שכמו שכשנקרא "הושע" השפיל עצמו, גם כשנקרא בשם "יהושע" נהג כן (עיין פרש"י דברים פר' האזינו לב, מד).

וזה עומק דברי המדרש רבה (פר' ויקרא פר' א סי' ה), הלל הזקן אמר על עצמו, השפלתי היא הגבהתי. הגבהתי היא השפלתי, עיין שם. כלומר, זה לא רק שזוכה להרגיש הנאה רוחנית מההשפלה, אלא גם זוכה לתוצאה רוחנית שיש בה תועלת לזיכוי הרבים – זוכה להרגיש הגבהתי. וזה בבחינת "מה יעשה האדם ויחיה? ימית עצמו". ופרש רש"י, ישפיל את עצמו (עיין מסכת תמיד לב.). והלואי שנזכה להצליח ולהנות הנאה רוחנית מהשפלות והבלים.

וזה בעצם פסוק מפורש בתנ"ך: "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד" (דברי הימים א כט, יא). כלומר, כל התפקידים, המשרה והשררה, הפרסום והכבוד וההנאות, הכל מהשמים – שלך – משלך – (רלב"ג שם).

וחז"ל אומרים (ב"ב צא:), גם הממונה על המים להשקות השדות זה מהשמים. והמהרש"א מפרש שהכוונה, גם תפקיד פשוט, קטן ושפל שקיבל האדם זה מהשמים. וחז"ל אומרים (מגילה טז:) תעלא בעידניה סגיד ליה [=אם תראה שועל ששעתו מצליחה לו, תשתחווה לו]. כלומר, מלך בתפקיד, תשתחווה לו. וכך כל אדם בתפקידו זה מהשמים, ולכן תעשה לו כבוד.

נכון שבאמת הוא לא קובע, והפסוק אומר "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה'" (משלי כא, א), כלומר למלך אין בחירה. אבל כאשר אתה בא לבקש מהמלך, תחשוב באמת שאתה מבקש מהמלך הגדול, מלך העולם, ואתה רק משתדל ועושה השתדלות של כבוד בפני המלך. וכמו שעשה נחמיה הנביא בפגישה בלשכתו של דריווש מלך פרס, שעשה עצמו כאילו מבקש ממנו, ובאמת מבקש אך ורק מה' יתברך. וכן דניאל (עיין מהרש"א ר"ה ג:).

ובאמת, השבוע, בסיום תקופת הבחירות לעיריה שבכל עיר ועיר, עשינו השתדלות, פרסום, דרשות, חיזוק והנהגות נכונות, והתוצאה בידי ה' יתברך בלבד. "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל" (דברי הימים א כט, יב). כלומר, העבודה וההשתדלות בידינו, וההצלחה והתוצאות והתפקידים בידי ה' יתברך. ומה שרואים כיום מי עלה ומי ירד, מי בראש ומי בסוף, כמה חברים וכמה פרודים, מי מנהל ומי סגן, מי פקיד ראשי ומי פקיד זוטר, הכל מהשמים. ולכן, בעלון "דעת זקנים" לא פחדנו ולא חששנו לפרסם ולהצביע עבור תנועת ש"ס של מרן רבינו הגדול אור העולם זיע"א.

כעת, לאחר שנגמר הכל, חובה קדושה על כולנו לקדש שם שמים ולהרבות כבוד שמים ולשכוח את העבר ולהסתכל בכובד ראש על העתיד. רואים את המצב שנעשה לאחר הבחירות, להרגיש שרואים אמונה בה' יתברך, בבחינת: "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל" (שם). והלואי שנזכה להרגיש כך תמיד ולראות בעיניים של אמונה (עיין ירמיה פרק ה).

לעניות דעתי הקטנה והבזויה, רצוי לבקש מכל תושבי ארץ הקודש לכוון ולבקש בלילה לפני השינה מחילה וסליחה וכפרה, כולם מבקשים מכולם. וזה מבטל את הדינים ומעורר חסדים וזוכים לברכה לכולנו. ולהוסיף להתחזק באהבת ישראל, ולכוון היטב בברכת "שים שלום טובה וברכה וכו' עלינו ועל כל ישראל עמך", שיזכו כולם באמת ל"חיים, חן וחסד ורחמים", ולכוון לברך את כל הנציגים והעסקנים להצלחה גדולה וקידוש ה' גדול לתפארת בישראל, אמן ואמן.