חג הפסח בפתח וכולנו במתח – ואשריהם ישראל – מנקים ומקרצפים ומפארים את הבית לכבוד החג. ואין ללעוג על הנשים שעוסקות בנקיון יותר מדאי, במסירות והתאמצות, גם כאשר על פי ההלכה אין חמץ ואין כלום (עיין משנ"ב סי' תמב ס"ק כח).

ואדרבא, מצוה על כולנו לעורר ולחזק ולומר מִלה טובה לבני הבית על הנקיון והסדר והאחריות לקראת חג הפסח. ורבינו לוי יצחק מברדיצ'וב הקדוש זיע"א היה אומר שהרעש בנקיון בימים אלו, דומה לשופר של ראש השנה, ומעורר את הרחמים על כל בני המשפחה. וגם כאשר זה גורם מחמת ריבוי העבודה והמלאכה הקשה, שאין ארוחת צהריים חמה ואין פינוקים לבני הבית כמו כל השנה, זה לא נורא. וזה בבחינת זכר ליציאת מצרים! לזכור שהיינו עבדים והיה קשה, ומסתפקים ואוכלים ושותים אכילת עראי, וטורחים בעבודות הפסח, וזוכים לקיים מצוות בלי סוף.

ויש לכוון כן בברכת רצה "ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך", כלומר כל מה שעושים במסירות ואהבה בבית לקראת הפסח וכן קניות וסידורים ושאר מעשים הטובים, שיתקבל ברצון לפני ה' יתברך. וזה תוקף קדושת היום לכבוד חג הפסח.

סור מרע ועשה טוב

עבודת חג הפסח הינה בבחינת "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהלים לד, טו).

סוּר מֵרָע זה הזהירות מהחמץ לדקדק וליזהר כמה שיותר, ולבדוק עד מקום שידו מגעת (שו"ע סי' תלג סעיף ז).

עֲשֵׂה טוֹב זה כל המצוות הנוהגות בחג הפסח.

ולמעשה, נראה שאין לנו צורך לחיות בפחד גדול מהחמץ, כי אחרי הכל חמץ בעין לא יתכן להכשל חס ושלום, וחמץ בתערובת הרי זה בטל מלפני הפסח, ואינו חוזר וניעור. וכל המאכלים שכל השנה הם בהשגחת הבדצי"ם המצויינים, ובפסח בהשגחת הרבנות, הם מצויינים וכשרים לכתחילה בפסח. כי ברור שאין בהם חמץ חס ושלום, ואם היה חשש מסוים, הרי זה בטל מלפני הפסח ולא חוזר וניעור.

וכן עֲשֵׂה טוֹב שהם המצוות שעושים בפסח. וכי קשה לאכול מצה וליהנות ולברך? וכי קשה לשתות יין בפסח? וכן כל המאכלים המצויינים שעושים עם כל בני המשפחה. ובודאי המדקדק בהלכה יודע להסתדר בענייני ההלכה על כל פרטיה ודקדוקיה בכל המצוות בחג הפסח, על הצד הטוב ביותר.

כך ציוה ה'

וכמו שאמר רבינו הסטייפלר זיע"א לבעל תשובה שאמר שאין לו מתיקות בלימוד: למה אוכלים מצה ומרור? כי כך ציוה ה'! אותו דבר כך עוסקים בתורה בהתמדה, כי כך ציוה ה' יתברך! ציווי ה' יתברך זה סוד ההצלחה בכל ענין וענין.

ומכאן גם המנהג אצלנו הספרדים שאוכלים בפסח אצל כל בני  המשפחה זה אצל זה, ומחמירים מאד לבוא ולבקר ולכבד ולהרבות אהבה ואחוה באכילה ושתיה ושירה וזמרה, בבחינת "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג, א). והכל בצניעות וקדושה וכובד ראש (עיין משנ"ב בשעה"צ סי' תקכט ס"ק כא).

אז מה הכי קשה?

והמצוה הקשה בפסח שיש לעשותה במסירות ואהבה ולהמשיך אותה לכל השנה ולכל השנים, בעלייה רוחנית תמידית, והיא המצוה היסודית בליל פסח הקדוש. היא "בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (עיין פסחים קטז:). וזה נאמר בהגדה של פסח על ידי כל המסובין, לפני שתיית כוס שני.

והעומק בזה שצריך להרגיש ממש שיצא ממצרים, ובעומק יותר להרגיש את הניסים שהיו במצרים, ובעומק עוד יותר לחיות ככה כל השנה ולהרגיש כל יום ויום שיצא ממצרים (עיין בספר התניא ליקוטי אמרים פרק מז). כלומר לחיות בהשגחה של "שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ח, טז), לחיות בהשגה של "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים" (במדבר טו, מא). כלומר לחיות כל רגע בהרגשה של השגחה פרטית, שה' יתברך משגיח עלינו כל רגע ורגע. ואדם הוא באמת בן חורין שיצא ממצרים. וכל מה שעובר עליו יום יום, ורגע רגע, מרגיש שזה בהשגחה מהשמים.

וזו דרגה שזכינו להרגיש ביציאת מצרים. ויש כאן עבודה תמידית לכל יהודי עובד ה' יתברך תמיד. ובשבת הגדול כאשר כולם לומדים ומשננים הלכות פסח, צריך גם לדרוש בחיזוק האמונה לצאת מהמעשים הרעים ומהדעות המשובשות (מרן רבינו זצ"ל בחזו"ע פסח דף רנג).

עבדי ה' ולא עבדי פרעה

ובאמת ביציאת מצרים עלינו בדרגה באמונה, כל העולם חייב באמונה יש בורא לעולם! מלך העולם, אין עוד מלבדו, מלא כל הארץ כבודו, היה הווה ויהיה, וביציאת מצרים הוספנו להתחזק באמונה בהשגחה פרטית, הכל בידי שמים! כל מה שקורה בעולם, במשפחה, בעבודה, בעסקים, בין אדם לחבירו, הכל מהשמים!

והזוכה להבין זאת ויודע לקיים מצוה זו הלכה למעשה, סימן שבאמת הוא יצא ממצרים. ועבודת ה' יתברך בהשגחה פרטית, כל רגע ורגע בחיים, כל מה שרואה ושומע בעולם, וכל כל מה שקורה איתו כל רגע, הכל בהשגחה מהשמים.

ומפורש כן בתנ"ך במקורות רבים. וכן בספר תהלים (פרק לג, יג-יד) "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ", עיין שם. ומפורש כן בתורה "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים" (במדבר טו, מא), להיות משגיח עליכם בהשגחה פרטית כל רגע ורגע.

ומסתברא, מי שעדיין לא זכה להרגיש ולהמחיש ולהבין ולהשתכנע ולהתנהג כך שהכל בהשגחה פרטית, אז עדיין לא יצא ממצרים. בבחינת "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" (תהלים קיג, א), לכוון להיות עבדי ה', ולא עבדי פרעה (עיין מגילה יד.).

להתפלל להצלחת כל עסקני הציבור

ברוך ה' זכינו בשבוע שעבר בבחירות לממשלה, לראות שכח היהדות עולה למעלה. ורבים מעם ישראל רצונם לחזק את היהדות ואת הימין בארץ הקודש. וכעת שהכל הסתיים, חובה קדושה לכולנו להיות עבדי ה' ולא עבדי פרעה.

מי שעדיין חלש באהבת ישראל ומקפיד על פלוני ומזלזל באלמוני, סימן שעדיין לא זכה לאמונה בהשגחה פרטית, והרי זה מעבדי פרעה, רחמנא ליצלן.

מי שעדיין מאמין לסיפורים של אנשים ושומע לשון הרע וחושד בכשרים, ולא מעיין ולא מתעמק לדון לכף זכות, הרי זה מעבדי פרעה.

מי שמדבר על עסקני ציבור שנבחרו על ידי גדולי ישראל וחכמי התורה, הרי זה מעבדי פרעה. ומי ששמח בהם ומברך אותם בתפקידם הרי זה מעבדי ה'.

מי שעדיין אין לו שלום בית ולא מסתדרים בבית עם כל בני המשפחה, הרי זה מעבדי פרעה רחמנא ליצלן. ומי שזכה לענוה טהורה ועין טובה ואהבת ישראל עם כ-ו-ל-ם, הרי זה מעבדי ה', ואשריו.

הבחירות הסתיימו. חובה קדושה לכולנו להתפלל על כל עסקני הציבור שנבחרו. ועל העסקנים הזוכים לתפקידים בכירים בממשלה. וגם על ראש הממשלה. מצוה להתפלל על כולם שיזכו להצלחה גשמית ורוחנית, לעזור לתושבים לכולם. ושלא תצא תקלה מתחת ידם. ויזכו לקדש תמיד שם שמים. ויזכו להיות שלוחי דרבנן לתפארת בישראל. ממש כך להתפלל עליהם.

הבחירות הסתיימו. להתפלל על רבי אריה דרעי שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה, וגם על רבי אלי ישי, שיזכה להרבות תורה ויראה. ומי שיזכה להיות בעל אמונה בהשגחה פרטית, ויודע שהעיקר להרבות כבוד שמים בעולם, אז הוא גם יודע לדבר בלשון הקודש, דיבורי קודש. ולומדים ממנו כולם לקדש שם שמים.

לקיים בנו חכמי ישראל

כולנו תלמידים של גדולי ישראל וחכמי התורה שליט"א. וגם מעריכים מאד את גדלותו העצומה בתורה ויראה של מרן הרב נאמ"ן שליט"א. וחובתינו להתפלל על כולם, ולכוון בברכת על הצדיקים כשאומרים ועל זקניהם שימשיכו לכוון ולהנהיג אותנו תמיד לתפארת בישראל. ומרן רבינו הגדול זיע"א מלמד אותנו לומר ולכוון באמירת ועל זקניהם. שאלו הם חכמים גדולים שבישראל שבלעדם אין העולם מתקיים (יחוה דעת ח"ה דף לו) עיין שם.

מסוכן מאד מי שמקפיד בלב ונוטר שנאה עובר כל רגע על "לא תקום ולא תטור". כי הוא בעל גאוה. ועובר גם על "לֹא תוֹנוּ" (ויקרא כה, יז), שזה בסבר פנים רעות כידוע (עיין בספר יראים סימן קפ). וכן גורם בציבור לתסיסה ולשון הרע ורכילות והלבנת פנים וחילול השם, ועוד מיני מרעין בישין. והוא עדיין תושב מצרים. והוא כעין עובד זר בארץ הקודש. ולא זכה לקיים את ההלכה שחייב להרגיש שיצא ממצרים.

שלוות המאמין

בעל אמונה, עובד ה', מקדש שם שמים. ומבין תמיד שהכל בהשגחה פרטית מהשמים. ויודע לדון לכף זכות. ולא כועס ולא מקפיד ולא מסית ולא מדיח ולא כלום. וזה גם טעותם של כמה צעירים מצורבא דרבנן שאינם יודעים להיות תלמידים בעוונותינו הרבים. והורו לציבור שלא להשתתף בבחירות. וכן מצערים את התושבים שלא לאכול כשרות בד"ץ אלא רק שחיטה פרטית, רחמנא ליצלן. גם אלה בעוונותינו הרבים בבחינת מורה הלכה בפני רבו. והעיקר להרבות כבוד שמים ולהרבות אהבת ישראל. ומלך המשיח בדרך "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" (תהלים צה, ז), אמן ואמן.