הויתורים המותרים והאסורים בסגר

  • -
  • 11/01/2021

שלום וברכה מורי ורבותי!

בימי הסגר הללו נמצאים יחד איתנו הילדים הקטנים והגדולים.

ושאלת השאלות היא, על מה ניתן לוותר בימים הללו? על דרישות רוחניות וגשמיות? על מחויבויות של כל ילד בבית?

אנחנו נמצאים בימים ממש לא הגיוניים, לא מבחינתנו מבית ולא מבחינתנו מחוץ.

האם זה יהיה הגיוני לדרוש מהילדים לעמוד בכל המחויבויות שלהם?

האם מותר להקל יותר? האם זו לא תקלה, זו לא טעות?

שימו לב טוב מורי ורבותי!

יש את המקסימום שבו כל אחד מאיתנו רוצה לראות את הילדים שלו: קמים בזמן, מתפללים בזמן ועושים את המוטל עליהם מתפקידי הבית בצורה הטובה וההגיונית ביותר.

יש את המינימום שממנו לא ניתן לחרוג. אנחנו באופן קבוע מצפים מהילדים שלנו להגיע למינימום.

אבל זה בימים הגיוניים, זה בימים נורמליים, זה בימים בהם העולם מציע לנו גם את המקסימום של האפשרויות לחיים מיושבים.

בימים כאלו, אנחנו אמורים להקל ולהרפות מעט.

בימים כאלו אנחנו אמורים לדרוש שלא לחרוג מהמינימום, – לא מעבר לסוף זמן קריאת שמע, לא מעבר לזמן תפילה, אבל עד אז, מותר קצת לאחר.

אין משהו מהמחויבויות הקריטיות שאתה לא עומד בהן, אבל מה שלא כל כך קריטי, אני יודע להעלים עין.

באותה מידה, גם אני כהורה יודע בתקופה הזו, לעשות קצת יותר מעבר לכל השנה כולה.

הגמרא במסכת יומא (ע"ח ע"ב) מספרת לנו על אביי, שלא הייתה לו אמא, אלא גדל בחיקה של אמא אחרת, שהיא הייתה אשה מאוד חכמה, והיא הייתה מלמדת אותו כל מיני דברי חכמה שנאמרו בגמרא בשמה.

אחד מדברי החכמה שאמרה לו הוא, שכאשר תינוק נולד, הוא זקוק למים חמים ולשמן לסוך את גופו.

כאשר הוא גדל קצת, הוא זקוק ללחם שאותו הוא יאכל ביחד עם ביצה, חלב וגבינה.

אבל כאשר הוא גדל עוד יותר, הוא זקוק נפשית לכלים שאותם הוא ישבור.

והגמרא מתארת ומספרת על רבה הגדול שהיה רוכש לבניו כלים סדוקים מחרס, ובלבד שישברו אותם למלא את תאוותם.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שאנחנו כהורים בימינו לא בדיוק ממלאים את כל חלקי הנפש של הילדים שלנו.

עכשיו זו ההזדמנות, עכשיו אנחנו רוכשים למענם משחקים נוספים, עכשיו אנחנו עושים איתם דברים שלא היינו עושים בשגרה.

יותר חוויות משותפות, יותר שיחות נפש, יותר מחויבויות.

בדיוק כמו שלהם אנחנו מוותרים על המקסימום ויורדים לקראת המינימום, אנחנו מצידנו קצת מתקדמים ועולים מהמינימום לקראת המקסימום של המחויבויות שלנו,

ויחד נצא מהתקופה הזו בריאים, שלמים ומיושבים הרבה יותר.

ברוכים תהיו!