כולנו תלמידים של תורה ויראת שמים

פרשת בראשית תשע"ט.

הוקלד ונערך מתוך משאו המרכזי של מורנו הרב שליט"א במעמד הקבלת פני רבו ושמחת בית השואבה סוכות תשע"ט.

חברים יקרים וחשובים, ברוכים הבאים בשם ה'. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, כל הציבור אוהבי התורה, דורשי תורה, לומדי תורה, כל מי שמקדש שם שמים, נשים צדקניות.

על 1% מתקיימים כל יתר ה-99%

אנחנו בעיצומם של ימי חג הסוכות תשע"ט. כל רגע ורגע שאתה יושב, רוקד, שמח, מדבר, צוחק, מברך, קורא, מתפלל – מצוות, מצוות בלי סוף. ואשרינו שזכינו להיות יהודים ולקבל את התורה. בזכות היהודים העולם קיים, בזכות עם ישראל, בזכות אלו שעוסקים בתורה ואלו שיודעים לקדש שם שמים.

איך אומר הזוהר הקדוש? המשל של הזוהר מאד מחזק אותי. כמה אדם שוקל? שבעים, שמונים, תשעים קילו? הרבה זה לא בריא. שוקל, יש לו כח חזק. מה מחזיק את הכל? הלב. כמה שוקל הלב? בקושי מאה גרם? אולי תשעים גרם, כביצה ומחצה. ואדם חי מכח הלב. אוי אוי אוי. על הכל, עם התקף לב אחד, הכל בסכנה. הלב מחזיק את הגוף של האדם. היד חזק, הגוף חזק, הלב רגיש, עדין מאד. חס ושלום מכה קטנה סכנה על שונאי ישראל.

עם ישראל זה הלב של העולם. בעולם מיליארדי בני אדם, ועם ישראל פחות מחצי אחוז. והם מחזיקים את העולם. השבת, המצוות, הנשים יודעות להתלבש בצניעות, אבא ואמא על חינוך הבנים, חינוך דתי, תורני, מה שאוכלים מברכים, גברים כל ערב (גם אנשים עובדים, אחרי העבודה) עוסקים בתורה  – זה מחזיק את העולם. "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה), לא יהיה עולם. אומר רש"י, "יוֹמָם וָלָיְלָה" (שם) וגם "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), גזירה שווה – התורה מחזיק את העולם.

שומר ישראל

מי שלומד תורה ומקיים מצוות, כתוב בזוהר הקדוש, עושה חסד עם כלל עם ישראל מאחר והוא מוריד ברכה לעולם. זה שומר על המדינה, שומר על החיילים שלנו, עוזר לתושבים, מונע מגפות, מונע מחלות, מונע תאונות דרכים. למה? יש תורה, לומדים תורה, עוסקים בתורה, עושים מצוות, אין עבירות – יש ברכה מלמעלה. זה יסוד הנהגה שכל יהודי חייב להאמין באמונה שלמה.

יש כאן רבנים רבים ברוך ה', שכולם מזכים את הרבים, מעבירים שיעורי תורה, אברכים יקרים שלומדים – כל אלה, רבותי, שעושים קידוש ה', הם עושים רעש גדול בשמים. הנה גם רואים פה ילדים חמודים, תינוקות של בית רבן, כל אחד מהם יכול להיות כמו הרב עובדיה, כמו הרב שך, כמו הרב אלישיב, כמו הסטייפלר, כמו הרב שטיינמן. חיו קרוב למאה שנה, מעל מאה, כמה תורה?! כמה תורה?!

זה הגדול, קטן יהיה

גם במקום הקדוש הזה תל גיבורים חולון. מה היה כאן לפני שלושים שנה? צריף נוזל מים? מה היה פה?! התחיל פה תורה והמקום הזה גדל ופרח. הרב זליכה, אני לא אשכח את זה, הוא ישב כאן ליד הרב עובדיה. הרב יוסף עזרא זליכה ע"ה, רב שכונת "פרדס כץ" מבני ברק, ישב כאן, פה פה, ואמר: "כשתינוק נולד אומרים זה 'הקטן גדול היה', כשבונים בית כנסת (היה פה שלוש קומות כמו עכשיו) צריכים להגיד: 'זה הגדול קטן יהיה'".

רבותי, התחלנו מקטן. היום למעלה ממאתיים אברכים שיושבים כל יום ועוסקים בתורה. מיום שבא לכאן הרב אליהו שליט"א, בני, בכורי ואהובי, כמה תורה הִרְבָּה במקום הקדוש הזה, רבותי? מגיע לו כפיים לרב אליהו. יועץ, דובר, חושב, שוקד, אחראי לכספים, אחראי למענקים, אחראי להרבות תורה. איך זכינו ברוך ה'. הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו.

"סגולה" לשמירה והגנה

רבותי, לפני שלושים שנה בערך הגעתי לשכונה כאן. עוד לא היו לי חברים שיעזרו לי. בניתי סוכה. ישבתי על הגדר שלושה מטרים גובה כדי לסגור את הקרשים של הסוכה עם פשתן ואזיקונים. פתאום כמעט נפלתי, וה' הציל אותי. ובאותו רגע הגיע לי תירוץ יפה על שאלה חזקה ששואלים בחג הסוכות.

מה השאלה? הטור שואל את זה (סי' תרכה), משנה ברורה מביא את זה (שם סק"א). למה חגים את חג הסוכות בחודש תשרי? הרי מתי יצאנו ממצרים? בחודש ניסן. כמו שעושים פסח בחודש ניסן על כך שאכלנו מצה שבעה ימים, גם בחודש ניסן יצאנו ממצרים ואז צריכים לעשות סוכה בחודש ניסן זכר לענני כבוד. אחרי פסח, לפני פסח, אבל זה לא התחיל בתשרי. "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב), למה חודש תשרי?

רבותי, ישנם תירוצים רבים על שאלה זו. אחד התירוצים היפים שבא לי באותו רגע. לעשות סוכה זה סכנה. עולים על הגג, עולים על הגדר, ימינה, שמאלה. אל תעמוד במקום סכנה! אפשר ליפול! אפשר, חס ושלום, להינזק! מי לא ניזוק? מי שאין לו עבירות. אין לו עבירות, יש תורה, יש יראת שמים, אלוקים שומר עליך. חודש תשרי, אחרי ראש השנה, עשרת ימי תשובה, סליחות ארבעים יום, יום כיפור הקדוש, אין לנו עבירות. אין עבירות – אין סכנה. תעשה סוכה עכשיו.

פסח, כל החורף אכלנו, שתינו, קצת השתוללנו, זה בעיה. בתשרי, רבותי, "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" (ויקרא כג, מ), הפסוק מעיד על כך שאין עבירות. התשובה, הטורח, הריצות שרצים כולם, כשיש תורה, כשיש תשובה, אין עבירות, אין דינים, אין סכנה.

דוד המלך ע"ה יושב ועוסק בתורה. אותו מלאך רוצה לבוא וליטול את נשמתו, הרי הגיע זמנו, והוא לא יכול לגשת אליו (שבת ל:). גם רבה (ב"מ פו.), אותו מלאך בא ולא יכול לגשת הואיל ועוסק בתורה. רב יוסף, אותו מלאך בא אליו והוא עוסק בתורה, והמתין לו 30 יום (מו"ק כח.). דוד המלך עד שלא ירד מהלימוד מדרגה אחת או שתיים, מלאך המוות לא ניגש אליו. למה? תורה אגוני מגנא ואצולי מצלא (סוטה כא.). תורה שומר על האדם. אגוני מגני מיצר הרע, אצולי מצלא מיסורים (עיין פרש"י שם).

רוצה לייצר כסף?

אני אומר, רבותי, בכיפור כאן השנה, שלושה, ארבעה בחורים, בני שלושים-ארבעים, ראינו אותם כאן רק בתפילת הלילה, היו כאן ובכו: "בורא עולם, אין לי עבודה, אין לי אשה, אין לי כסף". בוכים. הם נראים שובבים קטנים. אמרתי להם: "תבואו ללמוד". כשיש תורה, יש שכל, הכלה בדרך, הפרנסה בדרך. העבודה לא קובע, לא המשרד, לא השררה. קובע ברכה מבורא עולם, קובע ברכה מהשמים, קובע לימוד התורה.

היום (י"ח תשרי) היה אורח שלנו משה רבינו ע"ה. הלילה אהרן הכהן. משה רבינו, גם כן רוצים להרוג אותו. פרעה רצה להרוג אותו, והוא ברח והיה אצל יתרו. לא רק שהתחתן והקים משפחה, עוד זכה ולימד תורה את כל עם ישראל. "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי ג, כב). רואים כמה הכסף, התפקיד והמשרד לא קובע. יש תורה או אין תורה, זה מה שקובע.

קמיע אמיתי לסילוק עין הרע

כשאדם הולך עם התורה, עם האמונה, ואשה הולכת עם הצניעות, זה קמיע לברכה, קמיע נגד עין הרע, קמיע ששומר עליהם, כל הדינים והבעיות לא מתקרבים לזוג כזה, בכלל לא! למה? פה יש קדושה, פה יש צניעות, פה יש תורה.

יש איזה יהודי שכל פעם יש לו בעיות. פעם הבן שלו נופל, זה בית חולים. מה יהיה?! אמרתי לו עצה, רבותי, הוא הפסיק לבוא אלי, הכל הסתדר. אמרתי לו: "כל זמן שלא תהיה בבית שלך, תגיד מיד וידוי מכל הלב. 'חטאתי, עוויתי, פשעתי'". וידוי מסלק את הדינים, מוריד חסדים, עוזר למשפחה. יש כל מיני תיקונים נגד עין הרע, זה דברים קטנים. הדבר הגדול – רעייתו לובשת צנוע, אין עין הרע. אתה כל יום לומד תורה – יש לך ברכה. תגיד וידוי "חטאתי, עוויתי, פשעתי" – יש לך ברכה.

 ללמוד תורה תוך כדי שינת הלילה

המקום הקדוש הזה כמה מרן בירך אותו. וברוך ה' זכינו לשלוש קומות, ארבע קומות כמעט. מצפים לעוד ארבע קומות בקרוב יהי רצון. והציבור הקדוש שתורם ועוזר וקונה, כמו שאמר הרב אליהו, בני יקירי ואהובי, מטר בניה במקום הקדוש הזה. יש חידוש בהלכה – במצוות לא מועיל שליחות. "תניח תפילין במקומי", "שב בסוכה במקומי", "תאכל כזית מצה במקומי", "תתפלל במקומי" – לא שייך! מצוות חלים על הגברא ולא בחפצא. בדבר אחד, במצוה אחת מועיל שליחות. אתה, אתה, מחזיק תורה? תומך בתורה? קונה מטר בניה? כאילו אתה למדת תורה. על המטר הזה יושבים ולומדים אברכים ותלמידים כל היום. רבנים הולכים ובאים הולכים על המטר שלך. זה טאבו לא ברשם המקרקעין, זה טאבו למעלה בשמים. "שלוחו של אדם כמותו" (קידושין כט:).

הרמב"ם כותב שלפי העונש תדע כמה המצוה. כיפור זה כרת, שבת סקילה. מה יותר חמור? שבת, שכן זה סקילה. איזה עונש. לפי השכר תדע כמה המעלה של המצוה. תורה מחזיק את העולם. כמה השכר? כל דקה, כל שניה. אתה מחזיק תורה? כאילו אתה לומד תורה.

 עיר הקודש חולון – עיר של תורה

רבותי, הרב הראשי, מורנו הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א, בנם של קדושים, קדוש עליון, הגאון הקדוש אין כמוהו, מרן רבינו הגדול זיע"א. ה' יתן לו כח והצלחה וחיים טובים להמשיך ולהנהיג אותנו עד ביאת המשיח, יהי רצון. וכן, הגאון הרב יוסף מוגרבי שליט"א, חבר שלי שנים רבות. אני זוכר את אבא שלו ע"ה. לאבא שלו היה מסעדה באזור התעשיה בחולון, ושם הורה: "מי שמניח תפילין, הנחה 10%". פעם הייתי אצל הרב מוגרבי בישיבה ואמרתי: "הפסוק בתהלים (קד, כה) אומר: 'זֶה הַיָּם גָּדוֹל'. הי"ם, ראשי תיבות – הרב יוסף מוגרבי".

שעושים למען התורה בעיר שלנו, כמה שמחה יש בשמים, כמה קדושה, כמה ברכה. זכינו בעיר שלנו חולון שיש מלא תורה. מי ישב כאן לפני עשרים שנה, חמש עשרה שנה? רבינו הגאון, הראשון לציון, האמיתי, העולמי, מרן הרב עובדיה זיע"א, שכולנו תלמידיו, הוא ישב כאן. עוד לא היה כאן חשמל, לא היה כאן ריצוף. הוא בא לכאן עם רבי אריה דרעי. כמה ברכות, כמה תורה, כמה חיזוקים? אני זוכר כשמרן נכנס לפה שרו לכבודו אולי עשר דקות בלי הפסקה. ורבי משה יוסף מתקשר אלי: "תשמע, אבא חלש היום. לא להכביד על אבא". אני ניסיתי לסמן לאנשים שיפסיקו. לא הצלחתי. אמרתי למרן: "רבינו, אוהבים את מרן כמו אבא. הרב רואה?". אמר לי: "גם אני אוהב אותם".

זכינו שבעירנו חולון הרב מוגרבי שליט"א, חברי שנים רבות, יש לו ישיבה, מורנו הרב אברהם יוסף שליט"א יש לו כולל "יביע אומר". כולם עושים תורה. ותלמידים וציבור ושיעורים וחיזוקים. איך זכינו!

כשאני הייתי מאורס, הרב עובדיה אמר לי: "תלך לחולון. מה תעשה בירושלים? מי יסתכל עליך? מי צריך אותך? חולון, חולון!". בירך את חולון. הרב אמנון בוגיוב ע"ה אמר לי: "תדע לך שהרבי מגור ככה אמר לי 'חולון תהיה עיר קודש'".

אתמול דיברתי בציבור ודיבר לפני רב אחד מירושלים. הוא דיבר על אתרוג מורכב, ולבסוף בדקה האחרונה אמר שהגב' שלו מחולון. ואמר: "לפני ארבעים, חמישים שנה, מה היה בחולון?!". כל מי שרק דתי שאלו "מי זה?".

כשחמי בא לחולון, הרב לנדמן שיהיה בריא ויזכה להצלחה בכל מעשי ידיו יהי רצון, אמר: "מהיכן אתם? הבת שלך בבית יעקב?! הבנים שלך בישיבות?!", זה היה כמו כוכב שנפל.

היום ברוך ה' "כי מחולון תצא תורה". חולון בגימטריא מאה, 100% תורה. כשיש לנו כאלה רבנים ועוד רבנים, כולם ראשי קהילות, מרביצים תורה, מזכים את הרבים.

בהלוויה של הרב צדקה, רבינו הגדול מרן הרב עובדיה אמר: "איפה שהייתי הולך, הייתי רואה את המנוח. באתי לחולון, ראיתי את הרב צדקה". כל זה מראה לנו כמה זכינו שיש לנו כאלה רבנים, כמה תורה, ישיבות, הכל לפי השקפת התורה. הדבר הבסיסי של כל הרבנים – "תגיד לי, יש תורה?", זהו.

בבחירות מצביעים שס

עוד מעט יש לנו בחירות, וברוך ה' מינו והסכימו שתנועת שס תמשיך בחולון, אך ורק שס. תנועת שס בלבד, מורי ורבותי.

אני רוצה להגיד חידוש בפני הרבנים בהיות וכולנו תלמידי מרן. רש"י מביא (ס"פ וילך) שהתלמידים של משה רבינו חיים כאילו משה רבינו חי. וכן מרן זיע"א. מרן צועק: "בניי, אהוביי, להצביע שס". מי שמדבר כל מיני דיבורים, הוא מורה הלכה בפני רבו. הוא בסכנה. שלושה רבנים שאתם מכירים, מחילה, נפטרו לחיי העולם הבא. רבינו הגדול והקדוש היה בצער וקרה נזק. רבותי, נזק, לא עליכם. אני מפחד מזה. אסור להגיד שמות, אוי ואבוי.

מי שמגדל זקן, אשריו. ואומרים שזה על פי הקבלה. אני לא מבין בזה. אבל מי שכופה אחרים לגדל זקן ומכביד עליהם ומצער אותם וגם מפריע להם בשלום בית, אז מה זה שווה? ועוד שזה בגדר "מורה הלכה בפני רבו" מאחר שמרן רבינו הגדול זיע"א לא היה מקפיד. ובעצמו גם היה מספר את זקנו. אז מי הוא זה ואיזה הוא שמרשה לעצמו להורות להחמיר? וכן, בנושא של בגדים לבנים לשבת קודש. לעצמך אשריך, אבל ללחוץ ולכפות על אחרים, זה מסוכן. אף אחד מגדולי ישראל לא הקפיד על כך, ומרן רבינו הגדול זיע"א לא לבש לבנים בשבת קודש. אז זה בגדר "מורה הלכה בפני רבו", וזה מסוכן.

וכן, בבחירות, אצלנו זה בגדר צוואה מרבינו הגדול זיע"א. וכל מי שמהרהר ולא בוחר שס או שלא משפיע על אחרים או סתם מפריע, ועל אחת כמה וכמה הפועלים נגד שס, בודאי זה מסוכן ברוחניות ובגשמיות. וסכנה שכל אחד לוקח לעצמו מנהיגות של הדור, כאשר כולנו בפועל תלמידי מרן זיע"א בהלכה ובכל דבר. וכמה כואב הלב לשמוע שבעיר אחת בדרום יש חמש מפלגות חרדיות המגישות מועמדות לעיריה. וכמה לשון הרע ורכילות וקנאה ושנאה ותחרות נכשלים זה בזה, וה' יתברך ירחם עלינו תמיד.

בעירנו חולון רבי חיים זברלו מספר אחד, הוא ימשיך הלאה לעזור בעיר, יחד עם ראש העירייה ידידנו היקר מר מוטי ששון, אשר ידיו רב לו בעזרה וסיוע לתושבי העיר כבנים ממש וללא הבדלים ביניהם, ויהיה עזרה ותועלת יהי רצון. ואיתם כל החברים היקרים – הפעילים התורניים, כולם שלוחי דרבנן ויזכו לקדש שם שמים ברבים ולהרבות תורה ויראה לתפארת בישראל, אמן ואמן.

אלפים פקדו את מוסדות "עטרת חכמים" בחולון במעמד העלייה לרגל והקבלת פני רבו שהתקיים ביום חמישי ד' דחול המועד סוכות תשע"ט, במעמד מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א

מצורפים בזה דברי מרן הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, אשר תומללו מתוך דבריו. כאשר מתוכם מושמטים החיזוקים והחידושים בענייני חג הסוכות ועניינא דיומא שאינם בכלל מצוות עשה שהזמן גרמה לקהל קוראינו הנפלא.