"אדם רע" מסוג אחר! ואיך יוצאים מזה?

  • הרב אליהו רבי
  • -
  • 28/11/2018

שלום וברכה, מורי ורבותי!

יש את הזן השגרתי של "אדם רע", ההוא שעושה לך "רע". אך יש זן נוסף, מורכב יותר, כזה שלא מוגדר בסטנדרט כ"אדם רע", אך האסונות שהוא גורם גדולים בהרבה מהמתחרים. מיהו? ואיך מתפטרים ממנו? מפתיע!

ה"אדם רע" השגרתי הוא אותו אחד שתופס לך את החנייה, מטפטף עם שקית האשפה בכל חדר המדרגות, עוקף תורים, חותך בכבישים תוך סיכון חיי אדם, מגביר ווליום בלילות, מהלך אימים על הסובבים, לא מוותר על "פיפס" מהזכויות שלו ובמקביל יוצר מידי יום זכויות נוספות…

הוא מוגדר, הוא ברור, הוא צועק ובועט. הוא ממרר את החיים, ולא נותן לשכוח מקיומו. זה נובע מתסכול, מטראומות, מפחדים, ובמקרים מסוימים אפילו מרשעות לשמה. קורה…

עליו אתה מכוון בכל בוקר בתפילה, אשר מקורה הראשון בגמרא (ברכות ט"ז ע"ב) "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומפגע רע, מיצר רע מחבר רע משכן רע" (בימינו השתנו הנוסחאות בחלק מהעדות במקצת).

אולם יש "אדם רע" מסוג אחר, כזה שאינו "מצייץ", אינו מפריע, ואפילו לא מגביה את קולו בשיחה איתך. הוא תמיד בצד בעמדה של המוותר, המרחם, האוהב והכי חשוב "הנרדף".

הוא "רק" מסביר לך שהוא "אינו" מתלונן על ילדיך שהרעישו אמש בשעת צהריים שגרתית, ועל אשתך שלא אמרה שלום לאשתו, ועליך שביציאה מבית הכנסת הזעפת לו פנים, ועל רכבך שחנה אמנם בחנייה שלך אך בלט שלושה סנטימטר וגרם לו עוול בכך שהיה צריך להתאמץ עוד קצת בכדי להחנות את רכבו.

זה ההוא שתמיד מתבכיין על רוע מזלו, כאשר בראש רוע המזל הוא מציב אותך, את רעייתך את ילדיך, ואת עצם ההיכרות או הקרבה שלכם אליו.

אתה שומע ממנו בחוסר טקט משווע עד כמה – למרות שמציאותך מפריעה לו – הוא עדיין מוותר, ועד כמה – למרות של הנזקים שאתה עושה לו – הוא עדיין שותק, ועד כמה – למרות שההיכרות ביניכם היא טובה לך ואסון לו – הוא עדיין לא מקפד את פתיל חייה.

במקרים חריפים יותר הוא גם מספר לך עד כמה ההצלחות שלך תלויות בו… הוא ליווה אותך מרחוק, הוא העניק לך בדרכים עקיפות, המליץ עליך במקומות העבודה, ערב למענך בבנק, עשה הכל למען עתידך מבלי שתדע. ובקיצור: גידל אותך מבלי שידעת על כך, ועוד מצליח לשמור על שקט גם אחרי הנזקים שאתה עושה לו…

אתה שומע ושוב חושק שיניים. רק אמש אמרה לך רעייתך שכבר נמאס לה מ"טוב לבו" של האדם, ומהתזכורות שלו ל"אסונות הקטנים" הלא הם ילדיך, ומעבר לכך ל"אסונות הגדולים" הלא הם אתה ורעייתך. היא בקשה ממך כבר כמה פעמים לנסות להסתכסך איתו, מה שימנע ממנה בכל מפגש או שיחת טלפון לקבל את פניו המרחמות והמוותרות. ושוב הסברת לה עד כמה לא ניתן להסתכסך עם אדם שרק מסביר לך עד כמה הוא אוהב אותך למרות כל הרע שאתה עושה לו…

זה יכול להיות קרוב משפחה, יכול להיות שכן, חבר לעבודה, שותף, בוס, עובד, אדם לספסל הלימודים, אדם בספסל בית הכנסת, חמיך, חמותך, ובמקרים קשים יותר אפילו הורה או בן זוג.

בעוד שמזן ה"אדם רע" השגרתי ניתן להינצל על ידי מעבר דירה, הרי שמהאדם מהזן "הנרדף" לא ניתן להתפטר בקלות. גם בגלל ש"סמוך עליו", ומרוב "אהבת חינם" המפעמת בקרבו הוא יגיע לכל מקום אליו תברח, ידרוש בשלומך ויסביר לך עד כמה הוא סובל ממציאותך גם כאן. גם משום שלא תמיד אותו אחד ש"מרחם" עליך ו"אוהב" אותך הוא מישהו רחוק שניתן להיפרד ממנו, לפעמים הוא בן משפחה ולפעמים אפילו קרוב מאד. וגם משום שכל כך רבים השכנים הללו עד שניתן למצוא אותם בכל בניין, בכל קרן זווית, בכל חברה, בכל קהילה ובכל מקום עבודה או לימודים מסודר.

לפני שנדון בפתרון, ננסה יחד להבין מדוע היצורים "הנרדפים" הללו נופלים דוקא עליך? הרי לא באמת שמעת מכל החברים עד כמה יש בחייהם אחד כזה. האם זה אומר שאתה סתם חסר מזל שנטפלים אליו "יצורים" מוזרים שכאלה? ואם ממש תשים לב, תראה שגם ההוא שנטפל אליך, לא עושה זאת לכל יתר הקרובים השכנים או החברים המשותפים שלכם, כאילו הוא בוחר אנשים כמוך בפינצטה…

אז כך, בדיוק כמו שעבריין בוחר לו מראש על מי ליפול, כך "האדם הנרדף" שלך בוחר. העבריין בוחר את הבחור החלש וחסר היציבות, ההוא שלא יתקשר לעולם למשטרה "כי ג'וג'ו אמר שלא תעז לערב משטרה", ולא מספר להורים "כי הוא אמר שאם ישמע על זה ממישהו הוא גומר אותי", ולא רומז לחבר טוב על הבעיה "כי יש לו אוזניים בכל מקום"…

כך גם חברך "הנרדף" לעולם לא יבחר את מי שיהיה מספיק אמיץ לומר לו את האמת בפנים, וגם אם בטעות הוא יפול על אחד כזה, מספיק שההוא יענה לו: "תפסיק לדמיין שעשית משהו למעני, תפסיק לחשוב שמישהו חושב עליך, ופעם אחרונה שאתה מסביר לאשתי עד כמה אתה פגוע מזה שהיא התעטשה לידך, בפעם הבאה אני מתלונן על הטרדה", וכבר ידידנו הנרדף מחפש קרבן אחר לספר לו עד כמה ההוא בוגד ביחס הטוב אותו הוא מרעיף כלפיו מיום היוולדו ועד אמש.

ההבדל היחיד בין "האדם הנרדף" לרעהו "העבריין", הוא שבניגוד לעבריין שעושה זאת מתוך שחיתות ורוע לב כמעט גרידא, "האדם הנרדף" עושה זאת שלא במודע. משהו בסגנון של ה"קוזק הנגזל", רק שבמקרה דנן לשם שינוי הקוזק "באמת" מרגיש נגזל.

הפתרון הראשוני הוא לנסות "להתעלם" מקיומו של האובייקט. להגדיר את אישיותו כחולה, ואת דבריו כגניחותיו של חולה. לאף אדם אין זכות או אפילו מצפון לנזוף בחולה מיוסר על גניחותיו, וכך יש להתייחס לאומלל האמיתי שבפנינו.

זה קשה, לא תמיד זה מצליח, ובמיוחד זה לא לבעלי "לב חלש" שממש לוקחים ללב גם גניחות של חולה, ולכן זה נקרא "פתרון ראשוני". אם הוא ממש לא עובד, בלית ברירה יש לעבור לשלב הבא.

והשלב הבא הוא להתנהג בחוסר טקט – כך פשוט. התרופה ל"חסר טקט" ולשקר גבולי היא "חוסר טקט נגדי".

אם הוא אומר לך: "אתה יודע שאתמול הייתי צריך להתגבר על מידותי ולא להגיב על ברכת הערב טוב המעליבה ששיגרת לעברי ליד כולם", תאמר לו: "ממש חבל שלא עשית זאת, על כל פנים אם זה עושה לך כל כך רע, יותר לא תשמע ממני ברכת ערב טוב לעולם".

אם הוא אומר לך: "אני רואה ששכחת מי גידל אותך ומי הפעיל את קשריו בכדי שיקבלו בחור עקום כמוך למקום העבודה הזה", תאמר לו: "אני חושב שאינך יודע את שמו של הבוס שלי, בדיוק כמו שהוא לא יודע את שלך, מוזר שאתה חושב שיש קשר בינך לבין ההצלחה שלי במקום העבודה".

אם הוא אומר לך: "אני ממש לא מצליח להבין מה המבטים הללו שאתה זורק לעברי בכל פעם שאני נכנס לבית הכנסת", תאמר לו: "גם אני לא מצליח להבין, ולכן מעתה אני מתחייב שלא להסתכל לכיוונך לעולם, שלום ולא להתראות".

רק תגובה קשה, כואבת ולוהטת עד כדי כוויה אמורה להיות זו שתעצור את העוול. וכאן שיעורי הבית הראשונים שלנו, להגדיר זאת כעוול ולהתייחס לדמעות התנין הללו כדמעותיו של העבריין השכונתי התורן בדרכו למשימת השתלטות נוספת.

לשם השוואה, המשנה במסכת אהלות (פ"ז מ"ו) מלמדת שאשה המתקשה בלידתה ובאה עד שערי מוות "מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים, מפני שחייה קודמין לחייו". וביאר זאת הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש פ"א ה"ט) "מפני שהוא כרודף אחריה להורגה". אותו עובר שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, נגזר דינו למיתה מדין "רודף" בגלל שבעצם קיומו הוא הורג את אמו. כי להרוג גם ללא כוונה – זהו רצח.

ובפרשתנו (בראשית לז, ב) "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת  בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם".

ליוסף היו רק כוונות טובות, והוא רצה בטובתם של אחיו, אולם עם כל זה כל דבר רע שאמר עליהם התקיים בו כעונש לפרטי פרטים ממש (יעוי' בירושלמי פאה פ"א ה"א, ובבראשית רבה פרשה פד סימן ז). ונשאלת השאלה, מדוע היה צריך יוסף להיענש על כך, הרי עשה זאת משום שדאג לחינוכם של אחיו על ידי אביו, והיו לו רק כוונות טובות.

ולפי נושא שיחתנו להיום, התשובה היא: "יוסף הצדיק! אחיך עושים מעשים שניתן לפרשם לשבח ולגנאי, מדוע אתה מפרש אותם באופן  קבוע לגנאי? כנראה שמשהו לא מושלם בך לפי דרגתך הגבוהה, ועל כך עליך להיענש".

כך גם ה"אדם הנרדף", גם אם אתה משוכנע שהוא עושה זאת ללא כוונה, הרי שהוא מטרד מצד אישיותו לפני הכל כלפי עצמו, ולפחות למען הסמוכים על שולחנך עליך להפסיק זאת.

וזה גם לא אמור לכאוב לך, ומצבו המביך לא אמור להיות כעול על צווארך, משום שאל לך להכביד על לבך במצוקתו של האחר שאינה קשורה אליך ואין בידך לסייע לה. במקרה הטוב תתפלל עליו, אולם בלב לא מאחסנים בעיות שאינן קשורות אליך ואין לך אפשרות לפותרן, וכמאמר הכתוב (משלי יג, יב) "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב".

ומכאן והילך המדובר הוא בחיים חדשים, חיים ללא ליווי מתמיד של מישהו שהופך לחלק מאורח חייך, החיים אמתיים שלך עם הרצונות והיעדים אותם אתה מציב לעצמך וללא חשש.

ועכשיו לשאלת השאלות: איך תדע שאתה לא כזה "אדם רע" במסווה של טוב, אוהב, מרחם ונרדף? הרי גם הבחור עליו אנו משוחחים עד כה לא חושב לרגע להגדיר את עצמו כאדם רע, להיפך, הוא מטיל את הרפש על כל הסובבים אותו.

אז כך, תבדוק כמה מתוך המקרים המתרחשים סביבך מוגדרים על ידך כרעים או לפחות כנעשים על ידי אנשים בעלי כוונות רעות. על כמה מנבחרי הציבור אתה חושב מחשבות שליליות, ועל כמה ממנהלי העסקים/ המוסדות/ החברות שאתה בקשר איתן אין לך מילה טובה לומר, וכמה מהחברים שלך מבחינתך לא ממלאים את תפקידם נאמנה.

וגם בזה אין שחור ולבן בלבד, אין אדם טוב ואדם רע בלבד, יש גם הרבה רמות ביניהם. ככל שתסמן לך יותר אנשים כרעים, הרי שאחוזי הרוע שלך גבוהים, וככל שתסמן פחות כאלה הרי שהמצב מדהים.

כך אני גם מציע לברר את טוב הלב בת או בן הזוג עמם נפגשים למטרות נישואין, פשוט לשאול את דעתם על הסובבים אותם, וככל שתהיה חיובית או שלילית הרי שזהו הציון שנתנו הם בלא משים לעצמם.

ואיך יוצאים מזה? הרי יותר קל להתפטר מ"אדם רע" אחר, אך איך יוצאים מ"אדם רע" השוכן בקרבך?

לשון רעה נובעת מעין רעה המובלת על ידי לב רע וגורמת להשחיר את כל הסובב (אבות פ"ב מ"ט), כך שבכדי להפוך את הדברים יש לשוב ולייצר "לב טוב" שמוביל ל"עין טובה" שגורמת ל"לשון טובה".

אולם במבחן המציאות אין לנו את הכלים לשנות את הלב, הוא פנימי מדאי ורגיש מאד… עלינו להתחיל את שיעורי הבית מהסוף. להתחיל ולדבר טוב על כולם למרות שלא ממש מרגישים זאת, עם הזמן לחוש בכך בעין טובה, ואז ישאר רק ללב ליישר קו ולהיות לב טוב.

"כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (החינוך פרשת בא מצוה ט"ז), אחרי לשון נמשכת העין ואחריה הלב.

וזה נכון לכל אדם בכל רמה, כי מעל כל טוב יש טוב עוד יותר, ומי שירגיל את עצמו בכך יגלה עד כמה גם דברים קטנים ואנשים קטנים שהפריעו לו במהלך הדרך, הופכים להיות בלתי מזיקים במקרה הגרוע ומועילים מאד במקרה הטוב.

ילדים שיגלו בבית בו הלך הרוח הוא לדבר טוב על כולם, להודות להלל לשבח ולפאר את כל הסובבים, ולפתוח כל יום בתודה לה' על המצב הנוכחי הקיים ולא על נס כלשהו לו אנו מייחלים, יזכו ויתחילו את חייהם ברגל ימין, באהבה לזולת, ובשלימות ה"אדם הטוב".

בהצלחה רבה לכולנו באחד ממבני החיים המשמעותיים.

וברוכים תהיו!